<h1>כפתור ופרח לרבינו אשתורי הפרחי פ"י</h1>
<h2>דף לו.</h2>
מסכת סוכה פרק לולב אתרוג כושי פסול, והתניא כושי כשר, דומה לכושי פסול, אמר רבא, לא קשיא הא לן והא להו. פי', לבני ארץ ישראל כושי פסול, וכל שכן דומה לכושי. ולבני בבל כושי כשר שאתרוגיהם כושיים, אלא אם יהיה כושי הרבה דומה לאדם כושי, שאז יהיה פסול בכל מקום. מסתברא דה"ה לפטומת, שיש ארצות שאתרוגיהם בדד, ויש שאין להם דד אלא ראש האתרוג עם מקום שושנתו, וכן הוא בריאתו. ולא נאסר אלא נטילתו.
<h2>דף נא:</h2>
[איסור ירידה למצרים]. דע שכמו שארץ כנען היא הארץ היותר משובחת והיותר מבורכת והיותר נבחרת מכל חלקי העולם, ארץ מצרים היא היותר אסורה מכל חלקי העולם עד שיש על שוכניה שלשה לאוין. ותחומה מן ים אסכנדריא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה והיא כלל ארץ מצרים האסורה לשבת שם וכדאיתא בספרי בסיפא. ואמרינן לישיבה אי אתה חוזר אבל אתה חוזר לסחורה ולפרקמטיא ולכבוש הארץ וכדאיתא פרק חלק (ירושלמי, סנהדרין פ"י ה"ח). מסכת תענית פרק קמא (י' א'), תנו רבנן מצרים ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. מיהו מצאנו שהיה ישראל יושבין באלכסנדריא, וזה שהרי גלו שם בעל כרחן ארבעים שנה וכמו שאמר יחזקאל (יחזקאל כ"ט י"ג) מקץ ארבעים שנה אקבץ. וכן, לא יהיה עוד לבית ישראל למבטח מזכיר עון וגומר, פרש"י ז"ל, ולא יהיה מצרים לבית ישראל עוד למבטח המזכיר עון, המזכיר להם עון שאמר להם הב"ה לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם. ואסכנדריא היא נא שכן כתוב (שם ל' י"ד) ועשיתי שפטים בנא, מנא אמון (נחום ג' ח') ת"י אסכנדריא רבתא. וכתב עוד רש"י ז"ל בספר ירמיה (מ"ו כ"ו) ואחרי כן תשכון כימי קדם, מקץ ארבעים שנה כמו שאמר יחזקאל. ואתה אל תירא, צדיקים שבתוך מצרים שגלו שם על כרחן. בסוף ספר מלכים (מלכים ב' כ"ה) והעם הנשאר בארץ יהודה אשר השאיר נבוכד נצר מלך בבל ויפקד עליהם את גדליה בן אחיקם בן שפן ובא ישמעאל בן נתינה והרגו ואחר כן כתוב ויקומו כל העם מקטן ועד גדול ושרי החיילים ויבואו מצרים כי יראו מפני הכשדים.
